המגיד
The first Hebrew periodical. It served as a platform for the publication of news from the Jewish world, current affairs from around the globe, belles lettres, essays, and scholarship. Among its contributors were the most preeminent writers and maskilim of the era. Founded in Lyck in Prussia, but circulated mostly in the Russian Empire.
In order to achieve the largest readership possible, the periodical tried to avoid taking a stand in disputes current among Russian Jewry -- whence its moderate positions. It opposed ideas about the reform of Judaism, but simultaneously spoke out against its extremists and criticized the ineffectual leadership of the rabbis in face of the problems confronting Russian Jewry. The publication supported immigration to the Land of Israel, the Hibbat Zion movement and the Zionist movement, and also published news about the settlement of the Land of Israel. It helped promote aid initiatives benefiting Russian Jewry and the Land of Israel, which included mobilizing economic assistance for the Jewish colonies. The periodical appeared in Berlin from 1890, and from 1892 in Kraków and Vienna. In 1893, the Russian censorship prohibited its circulation in Russia, resulting in severe damage to its standing and financing, and ultimately leading to its closure. Over almost 50 years of its existence, 2,266 issues appeared.
הופיע ראשית בליק, פרוסיה, בעריכתם של אליעזר ליפמן זילברמן (1856—1880), דוד גורדון (1856—1886) ודב גורדון (1880-1890), ובהמשך בעריכתו של יצחק שלמה פוקס (1890) ויעקב שמואל פוקס (1890—1903), תחילה בברלין (1890—1892), ולאחר מכן בקרקוב ובווינה (1892—1903).
בליק: הופיע מר"ח סיון תרט"ז, 4.6.1856 ('המגיד: מכתב קורות הימים', ובהמשך בכותרות משנה אחרות: לרוב 'חדשות וקורות הימים'; מט' תמוז תרס"א, 6.7.1881 – ללא כותרת משנה), עד שנה 34, גיליון 28, כ"ט תמוז תר"ן, 17.7.1890.
בברלין: האחים יצחק שלמה פוקס ויעקב שמואל פוכס ערכוהו שם במשותף מגיליון 29, ג' חשון תרנ"א, 17.10.1890 עד לגיליון האחרון של השנה ההיא, מס' 38, מי"ד בטבת תרנ"א, 25.12.1890. מגיליון 1 של שנה 35, כ"א טבת תרנ"א, 1.1.1891, עד לגיליון האחרון של כתב העת, שימש יעקב שמואל פוקס עורך יחיד. השבועון הופיע בברלין עד לגיליון 23 של שנה 36, ה' תמוז תרנ"ב, 30.6.1892. משנה 35, גיליון 1, כ"א טבת תרנ"א, 1.1.1891 – בכותרת 'המגיד: מכתב עתי שבועי לכל עניני ישראל'.
בקרקוב ובווינה: במחצית השנייה של 1892 העבירו יעקב שמואל פוקס לקרקוב, ושם החל מניין חדש לשנות העיתון. גיליון 1—2 של השנה הראשונה הופיע בי"ח חשון תרנ"ג, 8.11.1892, בשם 'המגיד החדש: מכתב עתי לכל עניני ישראל'; מר"ח כסלו תרנ"ד, 9.11.1893 – בשם 'המגיד החדש: מכתב עתי שבועי לכל עניני ישראל'; מד' אייר תרנ"ג, 20.4.1893 – 'המגיד לישראל: מכתב עתי לכל עניני ישראל'; ומאז לסירוגין שני כותרים ראשיים אלו, 'המגיד החדש' ו'המגיד לישראל'; מי"ד תמוז תרנ"ג, 28.6.1893 – רק 'המגיד לישראל: מכתב עתי לכל עניני ישראל'; מר"ח כסלו תרנ"ד, 9.11.1893 – 'המגיד לישראל: מכתב עתי שבועי לכל עניני היהדות'; מכ"ט אייר תרנ"ג, 15.5.1893 - שוב 'המגיד החדש: מכתב עתי לכל עניני ישראל'; מד' סיון תרנ"ג, 20.5.1893 – שוב 'המגיד לישראל': מכתב עתי לכל עניני ישראל'; משנה שמינית, גיליון 1, כ"ג טבת תרנ"ט, 5.1.1899 – 'המגיד לישראל: עתון לאמי לכל עניני היהדות'; מכ"ח תמוז תרנ"ט, 6.6.1899 – 'המגיד: אורגן לחובבי-ציון: עתון לאמי לכל עניני ישראל'; מראשית השנה התשיעית, מגיליון 1, מראשית שבט תר"ס, תחילת ינואר 1900 - 'המגיד: אורגן לכל דורשי-ציון: עתון לאמי לכל עניני ישראל'; משנה עשירית, גיליון 1, י"ב טבת תרס"א, 3.1.1901 – יו"ל בווינה – קרקוב; מכ"ט אלול תרס"ב, 1.10.1902 – 'המגיד: עתון לאמי – לכל עניני ישראל', עד לגיליון האחרון, שנה 12, גיליון 38, ט' חשון תרס"ד 30.10.1903.
ספרות: Lin, Josef, Die hebräische Presse: Werdegang und Entwicklungstendenzen, Jalkut, Berlin 1928, 410 ; Tsamriyon, Tsemach M., Die Hebräische Presse in Europa (ein Spiegel der Geistgeschichte des Judentums), Haifa 1976, 293-317; Kressel, G., Guide to the Hebrew Press, Inter-Documentation Co, Zug, Switzerland 1979, 41; גלבוע, מנוחה, לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, מוסד ביאליק ואוניברסיטת תל-אביב, ירושלים 1992, 117—135; ערך בוויקיפדיה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93