Zhydachiv
היהודים | כלל האוכלוסיה | השנה |
199 | (?) |
1765 |
700 | 2431 | 1880 |
741 | 2647 | 1890 |
870 | 3347 | 1900 |
892 | 3873 | 1910 |
823 | 3823 | 1921 |
903 | (?) | 1931 |
זידטשוב ממוקמת על הגדה המזרחית של נהר סטרי, לא הרחק ממפגשו של הנהר עם נהר הדנייסטר. זידטשוב יושבת על אם הדרך בין סטרי ורוהאטין, וכ 45 ק"מ דרומית ללבוב. עיר זו הייתה שייכת כבר בשנת 1387 למלך הפולני, וקיבלה זכויות של עיר מן המלך ולדיסלאב יאגילו (Władysław Jagiełło) בשנת 1393, והיא הוענקה לאחיו, הנסיך בוליסלאב ביחד עם שאר המחוז. מיקומה הגיאוגרפי חייב את מלכי פולין לבצר את העיר מפני התקפות הטטארים והעות'מנים, אשר הרסו אותה מספר פעמים. מתוך ניסיון לסייע למצבה הכלכלי של העיר, קיבלה זידטשוב בשנת 1546 זכויות לקיים עוד 3 ירידים בשנה. אחד מענפי הכלכלה המרכזיים בעיר היה מסחר במלח, מלבד מכירת התוצרת החקלאית של האחוזות והכפרים השייכים לעיר.
היהודים
היהודים חיו ביזדטשוב עוד לפני אמצע המאה ה 15, אז נזכרים לראשונה יהודים מזידטשוב. בשנות הששים של המאה ה 15 ישב בזידטשוב יהודי בשם שמשון מזידטשוב שהיה חוכר וסוחר חשוב, אשר הלווה כספים בסכומים גבוהים מאוד. ר' שמשון מזידטשוב קיבל מידי המלך קאז'ימיר היגלוני ( Kazimierz Jagiellończyk) כאות הוקרה על נאמנותו וסיועו לפיתוח הכלכלי של המדינה, את מכרות המלח בדולינה למשך 3 שנים. עיקר פרנסתם של יהודי זידטשוב היה במסחר, בחכירות שונות ובייצור ושיווק משקאות חריפים. במאה ה 18 קהילת זידטשוב הייתה אחת הקהילות המרכזיות באזור, וחלשה בין השאר גם על קהילת בוליחוב המרוחקת ממנה כ 40 ק"מ. קהילת זידטשוב נודעה בעיקר בזכותו של ר' צבי הירש אייכנשטיין, האדמו"ר מזידטשוב, שפעל בכל מזרח גליציה בראשית המאה ה 19. ר' צבי הירש היה דמות בולטת במלחמה עם ראשוני המשכילים בגליציה, ובפרט אויבו של המשכיל יוסף פרל. הלה הגיש מספר תלונות ומסירות כנגד ר' צבי הירש, מתוך הבנה שפעילותו פוגעת בבית הספר בשפה הגרמנית שהקים בטרנופול (כ 150 ק"מ מזרחית לזידטשוב). אמנם, ר' צבי הירש נזכר אצל רבים מן המשכילים כגורם המתנגד להם ובמקרים רבים הלשינו עליו לשלטונות ואף הביאו לגירושו מעיר אחת לפחות, אך היו שראו בו 'איש אשר בכוחו להנהיג ק' אלפים מישראל'. הוא אף השפיע על מינויי שוחטים בקהילות שונות, והוזמן בידי השלטונות האוסטרית לכינוס רבנים בשל מעמדו והשפעתו. ר' צבי הירש הטיף ללימוד הקבלה, ואף עסק בהדפסת ספרי קבלה ובחיבורים פרי ידו בתחום זה, ונוסף על כך היה למדן תלמודי. שני אחייניו – ר' יצחק אייזיק מזידשטוב ור' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקורמנא היו בין ממשיכי דרכו, וכן תלמידו ר' צבי אלימלך מדינוב. הללו הקימו חצרות חסידים גדולות, והיו פוריים מאוד בתחום היצירה הקבלית והתלמודית, ונודעו כבעלי מופתים. ר' צבי הירש דרש מתלמידיו עצמאות מחשבתית וביקורתית, וזו ניכרת מאוד גם בהגותו של ר' יצחק אייזיק מקומרנא. בני משפחת אייכנשטיין המשיכו לכהן כאדמו"רים בזידטשוב עד מלחמת העולם השנייה. ב 1906 נבחר יהודי לראשות העיר גם בתמיכתם של פולנים ואוקראינים. בתקופה זו החלה גם פעילות ציונית בעיר, ונוסד בה סניף של ארגון 'תקוות ציון' בשנת 1907.
מלחמת העולם הראשונה
בשונה מקהילות אחרות, קהילת זידטשוב לא נפגעה באופן קשה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ועל כך מעידים מספרם היציב של היהודים בעיר. כך גם הפעילות הכלכלית של תושבי זידטשוב לא נפגעה באופן קשה, כמו שאירע בערים אחרות במזרח גליציה. בין שתי המלחמות עסקו יהודי זידטשוב במסחר, ברוכלות, במלאכות שונות, פועלים שכירים, ומעט בחקלאות. בבחירות בשנת 1927 נבחרו לעירייה נציגי 'הבלוק היהודי לאומי', בראשות רב העיר ממשפחת האדמורי"ם, ר' אליהו איכנשטיין. בבחירות הללו 'אגודת ישראל שתפה פעולה עם 'מפלגת האנדקים' ('המפלגה הדמוקרטית הלאומית') הפולנית, מפלגה שהרימה את נס האנטישמיות בשנות השלושים. בשנת 1933 נבחר רק יהודי אחד למועצת העיר.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה והכיבוש הסובייטי, נאלצו הסוחרים ובעלי המלאכה היהודיים להתאגד, וחלק מן היהודים הועסק במנהל העירוני. הפעילות הפוליטית לגווניה נאסרה, בדומה לשאר קהילות גליציה תחת הכיבוש הסובייטי. ב 03.07.1941 נכנסו כוחות הצבא הגרמני הנאצי לזידטשוב, ועם כניסתם החלו הלאומנים האוקראינים להתנכל ליהודים ולשדוד רכוש, לתקוף ולעיתים אף לרצוח מיהודי זידטשוב וכפרי הסביבה. היהודים אולצו לסמן עצמם, והוגבל חופש התנועה שלהם, ובנוסף נשלחו רבים לעבודות כפייה שונות. בסתיו 1941 נשלחו צעירים יהודים מזידטשוב למחנות עבודה, ובקיץ 1942 הוצאו כמה משפחות מזידטשוב והועברו לסטרי. ב 04-05.09.1942 רוכזו כמה מאות מיהודי זידטשוב ונשלחו למחנה ההשמדה בעלז'ץ, ובסוף אותו חודש רוכזו שאר יהודי זידטשוב ונשלחו לגטו בסטרי וזידטשוב הוכרזה כ'יודנריין' = נקייה מיהודים. מעט מן היהודים שהצליחו לברוח ליערות ולהתחבא שם נרצח בידי האיכרים האוקראינים או שהוסגר לידי הגרמנים הנאצים, ורק בודדים שרדו את המלחמה.
(רועי גולדשמידט)
מקורות:
פנקסי הקהילות, זידאצ'וב, עמ' 216-215.
רפאל מאהלר, החסידות וההשכלה, מרחביה 1961.
יונתן מאיר, חסידות מדומה, ירושלים תשע"ד.
רעיה הרן, רעיה הרן, 'חירות בתוך אמונה : ההטפה ללימוד הנגלה והנסתר בהגות הצדיקים לבית זידיטשוב-קומרנה', ספר זיכרון לגרשם שלום , א, (תשס"ז), עמ' 305-352.
פריטים רלוונטיים לקהילה
כותרת | סוג הפריט | שנה |
---|---|---|
"Arkusze powiatowe Drugiego powszechnego spisu ... | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1931 |
"Inwentarz domu Josia Antucowicza w Żydaczowie". | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1768 |
"Sprawozdania sytuacijne starostw z ruchu zawod... | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1922 |
"Wykazy statystyczne układu sił politycznych i ... | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1939 |
"Wykazy statystyczne układu sił politycznych i ... | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1932 |
"Wykazy statystyczne układu sił politycznych i ... | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1931 |
"Zestawienia kwartalne układu sił politycznych ... | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1930 |
"О высылке заложников", в т.ч. об арестах, вз... | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1915 |
"О неблагонадежных элементах Галиции", в т.ч.... | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1914 |
1. Okólniki, sprawozdania, korespondencja i inn... | אינדקס מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי | 1882 |