קול העת
שבועון עברי בעל מגמה לאומית, הוקדש בעיקר למאמרים על תפוצות ישראל, שחלק ניכר מהם התפרסמו כבר בעיתונות ובספרות היהודית, בעברית ובגרמנית, של התקופה. הופיע בימי שישי, ולסירוגין מידי שבוע בשם אחר – 'קול העת' ו'העת' (ספירת גיליונות מיוחדת לפי כל שם). הופיע במשך כשנה וחצי ויצאו במסגרתו 69 גיליונות
דפוס ש. ל. קוגל, לוין ושות' (עד 21.4.1871) ודפוס פ. מ. פורמבה (מ-3.5.1871), למברג י' חשון תרל"א 4.11.1870 – י"א ניסן תרל"ב 19.4.1872.
החל מיום 6.1.1871 (העת, גל' 5): יוצא לאור ... מחברת "שוחרי שפת עבר" (בגיליונות הנקראים "קול העת": ... על ידי משה שולבוים).
הגיליונות:
שנה ראשונה, תרל"א, 1870—1871:
גיליון 1 – 'קול העת': י' חשון תרל"א, 4.11.1870.
גיליון 1 – 'העת', י"ז חשון תרל"א, 11.4.1870.
מגיליון 'קול העת' 5, ו' טבת תרל"א, 30.12.1870 – "יוצא לאור [...] מחברת 'שוחרי שפת עבר'".
עד גיליון 'קול העת' 12, א' אייר תרל"א, 21.4.1871 – הופיע בדפוס ש. ל. קוגל, לוין ושות'.
מגיליון 'קול העת' 13, י"ד אייר תרל"א, 3.5.1871 – הופיע בדפוס פ. מ. פורמבה.
גיליונות אחרונים לשנה – 'קול העת', 22, כ"ג אלול תרל"א, 8.9.1871; 'העת', 22: כ"ט אלול תרכ"א, 15.9.1871.
שנה שנייה
גיליון ראשון – 'קול העת', ז' תשרי תרל"ב, 22.9.1871.
גיליונות אחרונים – 'קול העת', 14, ד' ניסן תרל"ב, 12.4.1872; 'העת', 13, י"א ניסן תרל"ב, 19.4.1872.
ספרות: פרובסט, מנדל, 'העתונות העברית בהתפתחותה הכרונולוגית', אחיאסף, ורשה תרפ"ג, 246—247; לין, 8; קלוזנר, יוסף, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, ג, 1953, 128; גלבוע, מנוחה, לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, מוסד ביאליק ואוניברסיטת תל-אביב, ירושלים 1992, 238—240.