Lysets

שם באנגלית: 
Lysiec
שם באוקראינית: 
Lysets [Лисець]
שם בפולנית: 
Łysiec
שם בגרמנית: 
Lisica
שם ברוסית: 
Lysets [Лысец]
שם בעברית: 
Lisets [ליסייץ]
שם ביידיש: 
Lisets [ליסייץ]
אזור היסטורי-תרבותי: 
Eastern Galicia
היסטוריה מנהלית: 

 

נתוני אוכלוסייה: 

השנה

כלל האוכלוסיה

היהודים

1765

(?)

126

1880

2359

983

1900

2512

1095

1921

1560

275

 

 

ליסייץ היא עיר קטנה השוכנת כ 30 ק"מ מערבית לסטניסלאבוב (איבנו-פרנקיבסק) וכ 25 ק"מ דרומית לקאלוש, על הגדה המערבית של נהר לימניסטסיה (Limnytsya). מעט מאוד ידוע על העיר הקטנה הזו. באמצע המאה ה 15 נבנתה במקום טירה-מבצר, אשר שמשה את האצולה הפולנית ששלטה באזור. בעיר קטנה זו התיישבה גם קהילה ארמנית אשר הקימה בשנות ה 80 של המאה ה 19 מפעל למוצרי חרסינה. בנוסף, התקיימה באזור גם מנסרה לייצור מרצפות מעץ אלון. במהלך הכיבוש הרוסי בשנים 1915-1914 נהרסה העיר כמעט לגמרי, וחלק נכבד מתושביה לא חזר אליה לאחר המלחמה.

היהודים

ככל שידוע לנו לא נאסרה ישיבת יהודים בעיר עד המאה ה 18, ובמפקד שהתבצע בעיר וב 9 כפרים המסונפים אליה, נמצאו 126 יהודים בשנת 1765. קהילה קטנה זו התפתחה לקראת סוף המאה ה 19 עת התפחתה גם התעשייה במקום. יהודים סיפקו שירותים שונים לעובדי המפעל, כמו גם לחקלאים בכפרי הסביבה. אמנם, בתחילת המאה ה 20 החלה הגירה של יהודים לערים הגדולות, ובפרט לסטניסלאבוב.

בימי פריחתה של הקהילה היהודית בעיר, אנו יודעים על הרב מנחם מנדל דוד, שהיה דיין ומורה הוראה בטלומאץ', אשר נתמנה לרב הקהילה. שנה לאחר מכן נתמנה הרב יהודה גרשון פיקהאלץ מראזדול, מחבר הספר 'מחנה יהודה', תלמידו של ר' יצחק אייזק יהודה יחיאל ספרין, האדמו"ר מקומרנא. הרב יהודה גרשון שימש כרב הקהילה משך שנים רבות, עד לפטירתו בראשית המאה ה 20. אחריו כיהנו עוד שני רבנים, ושניהם נספו בשואה.

מלחמת העולם הראשונה

כאמור, במהלך הכיבוש הרוסי בעיר הוחרבה העיר, ורבים מן היהודים לא חזרו אליה. האוכלוסיה היהודית המצומצמת שנותרה בעיר המשיכה במסחר זעיר, אך נאלצה להתחרות בתאגיד האוקראיני שהוקם בשנים הללו ופגע בפרנסתם. חלק מן הסוחרים נזקק לקופת גמ"ח שנפתחה בעיר בשנת 1924, אך היקפי ההלוואות היו מוגבלים ומוטעים מאוד. למרות המצב הכלכלי הקשה והירידה הקשה במספר החברים בקהילה, המשיכו תושבי היהודים בעיר לקיים מסגרות פוליטיות ותרבותיות מגוונות. התקיימה בעיר פעילות ציונית ערה, וכן התנהל בעיר חוג דרמה וספרייה. בבחירות בשנת 1927 נבחרו 6 יהודים למועצת העיר ושניים מהם להנהלת העיר.

(רועי גולדשמידט)

מלחמת העולם השנייה

אין ידיעות על יהודי ליסייץ במהלך המלחמה. ידוע שבית הכנסת הגדול שבעיר הוחרב, ושיהודי העיר גורשו ממנה, כנראה לסטניסלאבוב. ייתכן ונשלחו למחנה ההשמדה בעלז'ץ, או שמצאו את מותם ביחד עם קהילת סטניסלאבוב.

מקורות:

פנקסי הקהילות, לישייץ, עמ' 302-301.